שאיבת אמולסיה: מהי ומתי צריך אותה בבית ובעסק

שאיבת אמולסיה היא פינוי של תערובת יציבה של שמן או שומן עם מים ממיכל, בור או מפריד, באמצעות ביובית עם משאבת יניקה, והעברתה לטיפול באתר מורשה.
היא נדרשת כשהמיכל מתמלא, כשהריח מחמיר או כשהמפריד מפסיק לעבוד כמו שצריך, ואסור להחליף אותה בשפיכה לביוב.
מי שמחכה יותר מדי מגלה בדרך כלל גלישה, סתימות חוזרות וקנסות.
במאסטר הצפון, שירותי ביובית בע"מ אנחנו מבצעים שאיבות כאלה לעסקים, למפעלים ולמוסכים, יחד עם שאיבת בור שומנים ושטיפת קווי ביוב כשצריך.
בהמשך נסביר מה זה בדיוק, מאיפה זה מגיע, איך מזהים שהגיע הזמן לפנות, ומה קורה לשפכים אחרי השאיבה.
צריכים פינוי?
צרו קשר ונתאם איתכם את הביקור.

מהי שאיבת אמולסיה ומה בעצם נשאב?

"אמולסיה" היא תערובת של שני נוזלים שלא מתערבבים בדרך כלל, כמו שמן ומים, שבה טיפות זעירות של האחד מפוזרות בתוך השני ונשארות כך.
בניגוד לשמן שצף על פני המים וקל להפריד, אמולסיה נראית לעיתים כמו נוזל חלבי, אפרפר או סמיך, והיא לא נפרדת מעצמה גם אחרי שעות של עמידה.

לכן שאיבת אמולסיה שונה משאיבת ביוב רגילה.
מדובר בנוזל עם צמיגות וריכוז שמן גבוהים יותר, ולעיתים עם תוספות כימיות, ולכן הוא דורש ציוד יניקה מתאים וטיפול מסודר אחרי הפינוי.
הביובית שואבת את התערובת דרך צינור יניקה אל המכל שעל המשאית, ומשם היא מובלת ליעד שמורשה לקבל אותה.

הדבר החשוב להבין הוא שזו לא פעולה של "ניקוי מהיר".
זו חוליה בשרשרת: שאיבה, הובלה וקליטה באתר שמוסמך לטפל בשפכים מהסוג הזה.
את החוליה האחרונה אנחנו מכסים בשירות הובלת שפכים לאתר מורשה.

כדי להבין למה זה משנה, תחשבו על מיונז או על חלב: בשניהם שמן ומים מעורבבים יחד ונשארים יציבים.
באתר תעשייתי קורה משהו דומה, רק שהתערובת מכילה גם שאריות מתכת, בוצה וחומרי ניקוי.
ככל שהיא עומדת זמן רב יותר במיכל, היא מצטברת בשכבות סמיכות בתחתית ובדפנות, והשאיבה הופכת לקשה יותר.

לכן בביקור הראשון אנחנו בודקים את המיכל לפני שמתחילים: מה גובה הנוזל, כמה הוא סמיך, האם יש בו מוצקים, ואיך מגיעים אליו.
מהבדיקה הזו נקבע איזה ציוד יניקה מתאים ואיך מתכננים את ההובלה.

איפה נוצרת אמולסיה ואילו עסקים מתמודדים איתה?

אמולסיה נוצרת בכל מקום שבו שמן או שומן פוגשים מים וחומר ניקוי או מערבול.
החומרים המנקים הם הגורם המרכזי: סבון וחומרי שטיפה "שוברים" את השומן לטיפות זעירות ומערבבים אותן במים, וכך התערובת נשארת יציבה ועוברת הלאה במקום לצוף ולהיתפס.

המקורות הנפוצים הם מוסכים ופחחיות, מכוני שטיפת רכב, מפעלי מתכת שעובדים עם נוזלי קירור וחיתוך, מטבחים תעשייתיים ומסעדות, וגם בורות ומפרידים שלא טופלו זמן רב.
בבתים פרטיים זה נדיר, ובדרך כלל מדובר בשפכי שומן ושמן מצטברים ולא באמולסיה תעשייתית.

מקור	מה יש בתערובת	סימן שהגיע הזמן לפנות
מוסך או פחחייה	שמני מנוע, נוזלי קירור, חומרי ניקוי	שכבה כהה וסמיכה במפריד, ריח חריף
מכון שטיפת רכב	שמן, שעווה, שמפו ובוצה	מים עכורים שמתנקזים לאט, קצף
מפעל מתכת	נוזלי חיתוך מוקצפים ושבבי מתכת	מיכל שמתמלא מהר מהרגיל
מטבח תעשייתי או מסעדה	שומן, שאריות מזון, חומרי שטיפה	ריח רע, ניקוז איטי, גלישה מהמפריד

אם אתם לא בטוחים באיזה סוג שפכים מדובר, אל תנחשו.
תארו לנו מה מתרחש באתר, ואנחנו נכוון אתכם לשירות המתאים, בין אם זו שאיבת בור מפריד שומנים או שאיבת אמולסיה.

הנה דוגמה מוכרת.
במוסך שוטפים רצפה אחרי יום עבודה עם חומר ניקוי חזק, ושמן המנוע שנשפך במהלך היום מתפרק לטיפות קטנות ונסחף עם המים אל המפריד.
אחרי כמה שבועות המפריד מלא בנוזל אפרפר שלא מתפרק לשכבות.
אותו תהליך קורה במכון שטיפת רכב ובמפעל שמשתמש בנוזלי חיתוך, רק בקנה מידה גדול יותר.

גם עסקים קטנים יכולים להיפגע.
מסעדה שמצמצמת את תדירות הפינוי כדי לחסוך מגלה בדרך כלל שהעלות של סתימה חוזרת, של קריאת חירום ושל השבתת המטבח גבוהה בהרבה מעלות הפינוי המתוכנן.

מתי כדאי להזמין ביובית לפינוי אמולסיה?

את התשובה מספק המיכל עצמו, אם מסתכלים עליו בזמן.
יש כמה סימנים שחוזרים כמעט בכל אתר:

• המיכל או המפריד מתמלאים עד שפת המכסה, ועומד בו נוזל סמיך במקום שכבות ברורות.
• ריח חריף או חמצמץ שנודף מהשוחה, מהניקוז או מהחצר.
• ניקוז איטי בכיורים ובמזחלות הרצפה, ואחריו גלישה של מים עכורים.
• סתימות חוזרות באותו קו, גם אחרי שפתחו אותו.
• הפרדה גרועה: מים שיוצאים מהמפריד נראים שמניים או חלביים.

לדברי איש מקצוע ותיק בתחום הביובית, הטעות הנפוצה ביותר היא להמתין עד לגלישה.
ברגע שנוזל שמני מגיע לרצפה או לקו הביוב, הפינוי הופך מפעולה מתוכננת לאירוע חירום, ולפעמים גם מצריך שאיבת הצפה ושטיפה יסודית של האזור.

נקודה מעשית נוספת: חומרי ניקוי חזקים והמים החמים במטבחים ובמוסכים שוברים את השומן לאמולסיה, והמפריד מאבד מיעילותו.
כשמפריד "לא עובד" למרות שהוא נוקה בזמן, כדאי לבדוק מה נשפך אליו, כי הבעיה היא לעיתים בהרכב ולא בתדירות.

אין חוק אחד לכל המקומות, כי הקצב תלוי בנפח המיכל, בכמות העבודה ובסוג השפכים.
לכן אנחנו ממליצים לקבוע לוח פינוי קבוע, ולהתאים אותו בהתאם למה שרואים בביקור הראשון.
באתרים עם עומס גבוה אפשר לשלב גם טיפול מונע למניעת סתימות, כדי שלא תגלו את הבעיה רק כשהיא כבר כואבת.

כדאי גם לעקוב אחרי הרגלי העבודה.
אחרי שינוי בתהליך, כמו מעבר לחומר ניקוי חדש, הוספת קו ייצור או עונה עמוסה במיוחד, האמולסיה מצטברת מהר יותר מהרגיל.
זה הזמן להקדים פינוי ולא לחכות ללוח הרגיל.

טיפ פשוט: הציבו מקל מדידה או סמנו בשוחה קו מילוי, ורשמו אחת לשבוע מה גובה הנוזל.
אחרי חודש או חודשיים יהיה לכם מספיק מידע כדי לדעת מתי המיכל מגיע למצב שדורש פינוי, והביקור יהיה מתוכנן ולא דחוף.

מה קורה לאמולסיה אחרי השאיבה, ואיך מונעים הצטברות?

אחרי השאיבה השפכים נשארים במכל הביובית ומובלים לאתר שמורשה לקבל אותם.
שם הם עוברים טיפול מתאים, ולא נשפכים לשטח פתוח, לנחל או לשוחה ברחוב.
שפיכה כזו היא עבירה, והאחריות החוקית על השפכים חלה גם על בעל העסק שיצר אותם, ולכן כדאי להזמין רק ספק שיודע להוביל אותם ליעד הנכון.

כדי לצמצם את התדירות ואת העלות לאורך זמן, אפשר לפעול כך:

1. לפרק את מקור האמולסיה: להפריד שמן משומש ושאריות לפני השטיפה, ולא לשטוף אותן ישירות לניקוז.
2. להשתמש בחומרי ניקוי במינון הנדרש בלבד, כי עודף חומר יוצר יותר אמולסיה.
3. לנקות את המפריד ואת הסלים ברצף קבוע, לפני שהם מתמלאים.
4. לתעד כל פינוי: תאריך, כמות והיעד, כדי שתוכלו להראות את זה לרשות המקומית או לתאגיד המים אם יידרשו.
5. לצלם את הקו מדי פעם. צילום קווי ביוב חושף שומן שהצטבר על דפנות הצנרת, ושטיפת קווי ביוב מסלקת אותו לפני שהוא נעשה סתימה.

כשמכינים את האתר לביקור, כדאי לפנות גישה לשוחה ולוודא שהמשאית יכולה להתקרב.
אם המיכל שוכן במקום צר או בחצר פנימית, ספרו לנו מראש, ונגיע עם הציוד שמתאים.

שאלות נפוצות על שאיבת אמולסיה

אלה השאלות שהלקוחות שלנו שואלים הכי הרבה לפני ההזמנה הראשונה.

האם אפשר לשפוך אמולסיה לביוב או לניקוז?

לא.
שפכים שמנוניים וחומרי ניקוי מצטברים בצנרת, יוצרים סתימות, ועלולים לפגוע במערכת הטיפול.
הדרך הנכונה היא איסוף מסודר ופינוי באמצעות ביובית לאתר מורשה, כפי שמתבצעת שאיבת אמולסיה מקצועית.

מה ההבדל בין אמולסיה לבין בור שומנים?

בור שומנים מקבל בעיקר שומן ושאריות מזון ממטבחים, והשומן בו מתקשה וצף.
אמולסיה היא תערובת יציבה של שמן ומים, שלא נפרדת מעצמה, ולרוב היא מגיעה ממקורות תעשייתיים כמו מוסכים ומפעלים.
שני המקרים דורשים פינוי, אך לא תמיד באותו ציוד.

האם הביובית יכולה להגיע גם בלילה או בסוף שבוע?

כן, אנחנו זמינים 24/7.
במקרה של גלישה או ריח חריף אל תחכו לבוקר: התקשרו, תארו מה אתם רואים, ונתאם את המענה.

כמה עולה השירות?

המחיר תלוי בכמות, בסוג השפכים ובנגישות לאתר, ולכן איננו נותנים מספר בלי לראות את התמונה.
מה שאנחנו כן מתחייבים לו הוא הצעת מחיר קבועה מראש, ללא חיובים נסתרים, וניתן לשלם גם בכרטיס אשראי.

כדאי גם לשוחח עם העובדים.
כשכל מי שעובד באתר יודע מה מותר לשטוף לניקוז ומה לא, ההבדל מורגש כבר אחרי חודש.
שלט קטן ליד הכיור או מזחלת הרצפה, והנחיה קצרה לעובדים חדשים, חוסכים פינויים מיותרים ומקטינים את הסיכוי לגלישה.

שאיבת אמולסיה עם מאסטר הצפון

אמולסיה היא לא מפגע שמתעלמים ממנו.
היא מצטברת בשקט, ופתאום מתבטאת בריח, בגלישה או בסתימה שחוזרת.
הפתרון הוא פינוי בזמן, ציוד מתאים והובלה לאתר מורשה, ולצידם הרגלי עבודה שמקטינים את הכמות.

צוות מוסמך ובעל הסמכה מלאה, עם ניסיון של מעל עשור בתחום שירותי הביובית, מטפל אצלנו בכל שלב, מהשאיבה ועד ההובלה.
אנחנו פועלים בחיפה, בקריות, בנהריה, בעכו, בכרמיאל ובעוד יישובים ברחבי הצפון, וחוסכים לכם את ההפתעות בחשבון.

מחפשים שאיבת אמולסיה מסודרת ואמינה?
התקשרו למאסטר הצפון, ספרו לנו מה יש במיכל, ונחזור אליכם עם הצעת מחיר קבועה מראש!